מחקרים במכון אסאהי לכימיקלים באוסאקה יפן הראו שעכברים סוכרתיים שניתנו להם כמויות גדולות של אבקה מפטריית הריישי, כמות הסוכר בדם שלהם ירדה באופן דרמתי, לקח רק 6 שעות כדי שרמת הסוכר בדם תצנח ברמה מירבית של 425 מ"ג/ד"צ ל- 350 מ"ג/ד"צ!
מחקר דומה, בדקו את השפעת מיצוי פרי פטריית הריישי על עכברים, את המיצוי הכינו על ידי הרתחת ריישי עם מים (1 ק"ג על 10 ליטר מים) במשך שעתיים בטמפרטורה של 95 מעלות צלזיוס, עד לנקודה בה המים הצתמצמו לכדי עשירית מהכמות ההתחלתית. בעכברים רגילים כמות גדולה של המיצוי הפיקה פעולה משמעותית ביותר של הליך היפוגליקמי. נרשמה ירידה של 31% מהגלוקוז בדם אפילו יום לאחר מכן. שני פוליסכרידים (ביתא די- גלוקאנז) בודדו כמרכיבים הפעילים ונקראו גנודראן AוB.
בעכברים סוכרתיים מנות של 10, 30 ו100 מ"ג הפיקו תוצאות משמעותיות שהראו פעילות טובה יותר של גנודראן A מגנודראן B. עם גנודראן מסוג A לאחר 7 שעות היתה ירידה משמעותית של הסוכר בדם – 43% כאשר באותה כמות של כגנודראן מסוג B היתה של 11% ובקושי מורגשת.
במחקר שנעשה עם פטריית ריישי שנלקחה מקיוטו נמצא סוג נוסף של גנודראן מסוג C, היעיל פחות מגנודראן מסוג B. דבר המעיד על כך שיש חשיבות רבה למיקום בו נמצא הצמח מאיזור אחד לאיזור השני, כיוון שלחומרים הפעילים ישנה השפעה שונה על הגוף והתפטיר סופג מרכיבים שונים מהאדמה השונה.
במחקר נוסף לפוטנציאל האנטי סוכרתי של פטריית הריישי, הראו כי כמויות גבוהות של מיצוי נוזלי מגוף הפטרייה, יעיל במתן פומי במנות של כ- 17 גרם פטריית ריישי לאדם בוגר.
בניסויים שנעשו על חיות סוכרתיות, מיצוי נוזלי מפטריית הריישי מנע את עליית הגלוקוז, אך אינו השפיע על רמות האינסולין בדם. בבדיקה דומה שנעשתה בשימוש פומי עם גלוקוז, 10 דקות לאחר בליעת הגלוקוז פטריית הריישי הצליחה להוריד את עליית האינסולין בעקבות הגלוקוז והורידה את עליית הגלוקוז בפלסמה. כשרמות האינסולין בעכברים הלא מטופלים צנחו, רמות האינסולין בפלסמה אצל העכברים שכן היו מטופלים בפטריית הריישי נשארו גבוהות.
מתוך: Reishi mushroom: herb of spiritual potency medical by Terry Willard. Sylvian Press Issaquah WA 1990
