שיאצו


שיאצו היא שיטת פיזיותרפיה המגיעה מיפן. מה שמבדיל את השיאצו מפיזותרפיה מערבית זה ששיאצו מתבססת על שנים-עשר מרידאנים. מרידיאן זהו קו אנרגטי שזורם בגוף עליו גם מונחות כל נקודות הדיקור של הרפואה הסינית והיפנית.

המילה שיאצו 指圧, מחולקת לשניים: "שי" משמעו – אצבע, ו"אצו" – לחץ.

שיאצו במנח צד

שיאצו במנח צד. צילום: גלית רוזן

תפקידי המרידיאנים בגוף – כל מרידיאן בעל תחומי אחריות נרחבים, בינהם אלמנטים נפשיים ופיזיים. אחד עשר מרידיאנים נקראים על שמותיהם של האיברים בגוף: ריאות, מעי גס, קיבה, טחול, לב, מעי דק, שלפוחית שתן, כליות, מעטפת לב, כיס מרה, כבד. והמרידיאן הנוסף נקרא מחמם משולש. לפעמים ניתן לשייך את ערוצי המרידיאנים לתפקודם של האיברים.

בתוך כל מרידיאן זורם כח החיים הנקרא בסינית- צ'י 氣 בסנסקריט- פראנה, בקבלה- נפש. השימוש בצ'י נמצא גם באומניות לחימה ובעוד שיטות טיפול ברפואה המשלימה.

שיטת השיאצו שמה דגש על תיקון ושמירה של מבנה העצמות, המפרקים, הגידים השרירים וערוצי המרידיאנים מאוזנים. חוסר איזון במרידיאן מסויים יתבטא בסימפטומים דמויי מחלה, כאב או דפוס מסויים. מטרת המטפל היא ליצור איזון בין המרידיאנים.

הטיפול מתבצע עם מגע של כפות הידיים, אגודלים, מרפקים ולעתים ברכיים. אין צורך במכשור נלווה, שמנים ואמצעים נוספים. בזמן טיפול השיאצו, המטופל צריך להרגיש נוחות רוגע וביטחון, זו אחת הסיבות שהטיפול מתבצע בלבוש מלא ונוח.

המטפל נועד להיות ככלי עזר, לכך שיווצר איזון בתוך כל מרידיאן. הריפוי הוא בזכות המטופל. המטפל נוכח בעיקר כדי לתת את ההכוונה לצ'י של המטופל, כדי שיוכל להגיע למקום שצריך חיזוק ותמיכה באותו הרגע. חשוב להבין שהחיזוק שנעשה, הוא בזכות כוחות הריפוי שנמצאים בתוך כל אחד מאיתנו.